הפרעות קצב לב (אריתמיה) – גורמים, השפעות ודרכי טיפול

מהן הפרעות קצב לב?

הפרעות קצב לב הן מצבים שבהם הלב פועל בקצב לא סדיר, מהיר מדי או איטי מדי, והפרעה זו יכולה להשפיע על יעילות פעימות הלב ועל אספקת הדם לגוף. הן יכולות להתבטא בטכיקרדיה (קצב מהיר), ברדיקרדיה (קצב איטי) או פעימות לא סדירות, ולעיתים נלוות לתחושת דפיקות לב, הלמות לב, סחרחורות או עייפות.

למרות שחלק מההפרעות קלות וחולפות, אחרות עלולות להיות קשורות לסיבוכים רפואיים חמורים כגון אי ספיקת לב, קרישי דם או אירוע מוחי, ולכן נדרש בירור מקצועי. 

מבחינת שכיחות, מחקרים עולמיים מצביעים על כך שכ־1–2% מהאוכלוסייה מבוגרת חווה פרפור פרוזדורים, והפרעות קצב אחרות מופיעות בכ־5–10% מהמבוגרים לאורך החיים. 

בישראל, שיעור ההפרעות הדומות נע בין 1.5–3% באוכלוסייה הבוגרת, כאשר שכיחותן עולה עם הגיל, במיוחד מעל גיל 60.

הבנה מוקדמת של ההפרעה, זיהוי מוקדם והערכת חומרתה מאפשרים טיפול יעיל ומונעים סיבוכים עתידיים.

מהם סוגי הפרעות קצב הלב העיקריים? 

הפרעות קצב לב מתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

הפרעות קצב על־חדריות (Supraventricular Arrhythmias)

הפרעות קצב אלו נוצרות בחדרי הלב העליונים (הפרוזדורים) או בקשר בין העליות לחדרים. הן כוללות פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, פעימות מוקדמות על־חדריות (PACs) ו־SVT (Supraventricular Tachycardia). מאפיין עיקרי של קבוצת הפרעות זו הוא פעימות לא סדירות או מהירות בחדרי העליונות, שלעיתים גורמות לדפיקות לב, סחרחורות או עייפות. הפרעות על־חדריות לרוב פחות מסוכנות, אך פרפור פרוזדורים עלול להוביל ליצירת קרישי דם וסיכון לאירוע מוחי, ולכן חשוב לזהות ולטפל בהן בזמן.

הפרעות קצב חדריות (Ventricular Arrhythmias)

קבוצה זו מכילה הפרעות קצב הנובעות מהפרעות בחדרי הלב התחתונים (החדרים), וכוללת טכיקרדיה חדרית, ברדיקרדיה משמעותית, פעימות חדריות מוקדמות (PVC’s) ו־פרפור חדרים. מאפיין מרכזי הוא קצב לא סדיר או מהיר בחדרים, העלול לגרום לירידה משמעותית בזרימת הדם, סחרחורות חמורות או אפילו אובדן הכרה. הפרעות חדריות מהירות נחשבות ליותר מסוכנות מבחינה רפואית ודורשות מעקב וטיפול מיידי כדי למנוע סיבוכים חמורים, כולל אי ספיקת לב או אירועים פתאומיים מסכני חיים.

מהם התסמינים העיקריים של הפרעות קצב הלב השונות?

התסמינים משתנים בהתאם לסוג ההפרעה, גיל ומצב בריאותי ובאים לידי ביטוי בין היתר ב:

• דפיקות לב לא סדירות או מהירות – תחושת "קפיצות" או ״החסרת פעימה״, דפיקות חזקות בחזה.
• קוצר נשימה – קשיי נשימה במאמץ או במנוחה.
• סחרחורות או עילפון – נגרמות עקב ירידה בזרימת הדם למוח.
• עייפות וחולשה – ירידה בתפקוד יומיומי.
• תחושת הקרנה או אי נוחות בגרון
• כאבי חזה או לחץ בחזה – בעיקר בטכיקרדיה חמורה או חוסר אספקת דם לשריר הלב.

לא כל המטופלים חווים את כל התסמינים, וחומרתם משתנה מאדם לאדם.

מהם גורמי הסיכון להפרעות קצב לב?

הפרעות קצב לב, ובפרט פרפור פרוזדורים, נגרמות לעיתים כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים, אורח חיים ומחלות רקע. 

מחקר רחב היקף שנערך במסגרת מחקר פרמינגהם (Framingham Heart Study), פורסם ב־JAMA בשנת 1994, והצביע על גורמי סיכון משמעותיים כגון:

• גיל מתקדם – הסיכון לפרפור פרוזדורים עולה עם הגיל.
• יתר לחץ דם – מגביר את העומס על הלב ומעלה את הסיכון להפרעות קצב.
• סוכרת – מעלה את הסיכון לפרפור פרוזדורים, במיוחד בנשים.
• אי ספיקת לב – הסיכון לפרפור פרוזדורים גבוה פי 4.5–5.9 במטופלים עם אי ספיקת לב.
• מחלות מסתמיות – מעלות את הסיכון לפרפור פרוזדורים, במיוחד בנשים.
• התקפי לב קודמים – מעלים את הסיכון לפרפור פרוזדורים, במיוחד בגברים.

בנוסף, אירועי הפרעות קצב אצל אלה שסובלים מהבעיה, נגרמים לעיתים קרובות כתוצאה מטריגרים הקשורים באורח חיים.

אלה משתנים מאדם לאדם. הבולטים ביניהם כוללים:

• שינויים הורמונליים (גיל מעבר, בלוטת טריס, מחזור)
• בעיות במערכת העיכול העליונה : ריפלוקס, כיב קיבה, נפיחות בטנית
• מזון ושתייה קרים במיוחד
• חשיפה לקור קיצוני
• מחלום חום
• ממריצים כגון קפאין, ניקוטין וסמים
• תרופות מסוימות ואף תוספי תזונה לא מתאימים
• ארוחה כבדה – במיוחד בשעות הערב
• אלכוהול ומזון מתוק במיוחד
• מתח, חרדה, התרגשות וטרואמה
• מנח גוף: שכיבה על צד שמאל, כיפוף פתאומי לפנים
• ספוט אינטרוולים: ספרינטים, אופני הרים, טניס, סקווש, פדל, כרוס-פיט (במיוחד בביצוע ללא תוכנית עם סרגל מאמצים)
• קורונה וחיסוני קורונה
• התייבשות
• חסר שעות שינה או שינה לקויה, תשישות
• חסרים כגון : ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12 , ויטמין D
• שעות הערב והלילה

הבנת גורמים אלו מאפשרת זיהוי מוקדם, מניעה והתאמת טיפול אישי למטופלים בסיכון.

מהן הדרכים הנפוצות לאבחון הפרעות קצב לב?

האבחון מתחיל בתשאול רפואי – תיעוד תסמינים, מצב בריאותי, תרופות וגורמי סיכון כולל גורמי סיכון גנטיים ומחלות רקע משפחתיות.

בשלב הבא מתבצעת בדיקה גופנית, כולל בדיקת דופק, לחץ דם והערכת תפקוד הלב.

לעתים קרובות נעזרים בבדיקות עזר לאפיון קצב ההולכה וזיהוי הפרעות קצב ספציפיות כגון:

• אק"ג (ECG) – לבחינת קצב הלב והולכה חשמלית.
• הולטר – ניטור ממושך לזיהוי הפרעות חולפות.
• מבחן מאמץ – בדיקה בתנאי פעילות פיזית או אתגר תרופתי הגורם להאצת קצב הלב לצורך זיהוי הפרעות. 
• אקו לב / MRI – להערכת מבנה הלב ורקמות הלב.
• בדיקות דם – זיהוי חוסר איזון אלקטרוליטים, אנמיה או בעיות בלוטת התריס.

אבחון מדויק מאפשר קביעת סוג ההפרעה, חומרתה והטיפול המתאים, ומפחית סיכון לסיבוכים.

מהן דרכי הטיפול המקובלות בהפרעות קצב לב?

טיפול בהפרעות קצב לב מותאם אישית בהתאם לסוג ההפרעה, חומרתה ומצב הלב הכללי, וכולל שילוב של גישות שונות להשגת תפקוד לב תקין ומניעת סיבוכים:

טיפול בגורם הבסיסי

במקרים רבים, הפרעות הקצב נגרמות או מחמירות עקב מצבים רפואיים קיימים. טיפול בגורם הראשוני חיוני להפחתת הסיכון להפרעות חוזרות. דוגמאות כוללות:

• איזון פעילות בלוטת התריס – הפרעות קצב נפוצות בסובלים מהיפותירואידיזם או היפרתירואידיזם.
• איזון מחלות רקע כרוניות – כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב קודמות או אי ספיקת לב.
• טיפול באורח חיים – הפסקת עישון, צמצום צריכת אלכוהול, שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית מותאמת.

טיפול תרופתי

תרופות הן כלי מרכזי לוויסות קצב הלב ולמניעת סיבוכים:

• חוסמי בטא (Beta-blockers) – מפחיתים קצב לב גבוה ומווסתים פעימות לא סדירות.
• תרופות אנטי-אריתמיות – מסייעות בשמירה על קצב לב סדיר, במיוחד במצבים כמו פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה חדרית.
• תרופות למניעת קרישי דם – במצבים מסוימים, כגון פרפור פרוזדורים, כדי להפחית סיכון לאירוע מוחי.

טיפולים מתקדמים

כאשר טיפול תרופתי אינו מספיק או במצבים מסכני חיים, ניתן לשקול טיפולים מתקדמים:

• היפוך חשמלי (Cardioversion) – טיפול שמבצע שוק חשמלי מבוקר להחזרת קצב לב סדיר.
• אבלציה (Catheter Ablation) – צריבת מוקדים חשמליים יוצאי דופן בלב שמייצרים הפרעות קצב, באמצעות צנתור.
• קוצב לב (Pacemaker) – מתאים לטיפול בברדיקרדיה חמורה או הפרעות הולכה מסוימות, מסייע לשמירה על קצב לב יציב.
• ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) – מיועד למצבים מסוכנים של טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים, ומסוגל להפעיל שוק חשמלי אוטומטי במקרה של אירוע מסכן חיים.

שילוב נכון של טיפול בגורמים, טיפול תרופתי וטיפולים פולשניים או מכשיריים מאפשר ניהול יעיל של הפרעות קצב, הפחתת סיכון לסיבוכים חמורים ושיפור איכות החיים של המטופלים. טיפול מותאם אישית ומעקב רפואי צמוד הם המפתח להצלחה, במיוחד אצל מטופלים עם מחלות רקע או גורמי סיכון נוספים.

טיפול טבעי באריתמיה והפרעות קצב לב

• 

  דיקור סיני – נועד להשיב את האיזון הגופני, לווסת את המנגנונים שאחראים על קצב הלב ולתרום לרווחה ולשלווה נפשית, שיאפשרו חזרה לרגיעה ותפקוד תקין.

• 

  טכנולוגיות אינטגרטיביות מתקדמות – טיפול שניתן באמצעות גירוי עצבי. זהו טיפול חיצוני שאיננו פולשני, אינו כרוך באי נוחות כלשהי ואינו כואב. הטיפול נערך על פי אבחון א.ק.ג. מקדים. הטיפול מפחית פעילות עצבית יתרה ומסייע בוויסות של הפרעות קצב ויתר לחץ דם.

• 

  המלצות תזונה – המלצות אישיות שמותאמות לאורח החיים ולהרגלי התזונה הקיימים, עם תוספות חיוניות כדוגמת מגנזיום, שתייה מרובה, מזונות שמשפרים את הסביבה המטבולית של הגוף ומאכלים שתורמים לזרימת דם תקינה ולתמיכה בקצב לב סדיר.

• 

  אורחות חיים – האבחון ברפואה סינית כולל תשאול מקיף על אורח החיים של המטופל. גורמי סיכון להפעלת הפרעות קצב מבודדים והמלצות אורחות חיים או טיפולים משולבים בהתאם. לדוגמא: בעיות שינה, נטייה להתייבשות וחוסר שתייה, ארוחות ערב גדולות, מתח, חרדה, אנמיה, חוסר איזון בלוטת המגן, תופעות גיל מעבר, יין אדום, אכילה מופרזת של שום חי ועוד, יכולים לייצר אצל חלק מהאנשים הפרעות קצב ומחייבים טיפול אישי בהתאם.

הטיפול ברפואה סינית מלווה את תהליך ההבראה של הגוף על כל היבטיו, וכולל גם התיחסות לאורח החיים, האפשרות להפחתת עומס ומתח, פעילות גופנית מתונה ומותאמת לכל מטופל ועוד. כל אלו יוצרים מעטפת טיפולית שתורמת להחזרת קצב הלב לסדרו, להפחתת התלות בתרופות על תופעות הלוואי שלהן, ולהשבת הבריאות ואיכות החיים.

אל תחכו להתפתחות ולהידרדרות המחלה! פנו אלינו לקליניקה לרפואת לב של עמוס זיו, לתיאום אבחון וטיפול בהפרעות קצב לב.