מהי טכיקרדיה על חדרית (SVT)?
טכיקרדיה על חדרית (Supraventricular Tachycardia – SVT) היא אחת מהפרעות הקצב השכיחות בלב, שבה הדופק מואץ עקב פעילות חשמלית חריגה שמקורה בחלקו העליון של הלב, מעל החדרים ומכאן שמה של ההפרעה, כלומר בפרוזדורים או במעבר שבין הפרוזדורים לחדרים. מדובר בתופעה שכיחה יחסית, הנפוצה בקרב כ־0.2%–0.5% מהאוכלוסייה הכללית, כלומר כ־15 עד 35 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים ממנה בדרגות שונות. בישראל, ההערכה היא כי כ־150,000–200,000 אנשים חווים אירועים של טכיקרדיה על חדרית מדי שנה, כאשר שכיחות ההפרעה גבוהה פי שניים בקרב נשים לעומת גברים.
רוב הסובלים מ-SVT חווים התקפים קצרים וחולפים, אך כ־30% מהם פונים לקבלת טיפול רפואי עקב תדירות התקפים גבוהה או בשל חומרת התסמינים. במקרים נדירים בלבד נרשמת תמותה ישירה מהתופעה, אולם אצל חלק מהמטופלים עלולה להיגרם ירידה באיכות החיים, חולשה, עילפון או סיכון להחמרת מחלות לב קיימות. עם טיפול מתאים הפרוגנוזה לרוב טובה מאוד ומגוון האפשרויות רחב, וכולל טיפול תרופתי, התנהגותי, באמצעות אבלציה או דיקור סיני. מעל 90% מהמטופלים משיגים שליטה מלאה או כמעט מלאה בהתקפים. אף שמדובר לרוב בתופעה שאינה מסכנת חיים, חשוב לבצע בירור רפואי יסודי כדי לשלול הפרעות קצב מסוכנות יותר ולמנוע סיבוכים עתידיים.
מהם הסוגים העיקריים של טכיקרדיה על חדרית?
לטכיקרדיה על חדרית מספר סוגים עיקריים, הנבדלים ביניהם לפי מנגנון הפעילות החשמלית:
טכיקרדיה מצומת AV (AVNRT)
זהו הסוג השכיח ביותר. בלב הבריא יש “צומת תקשורת” שמסנכרנת את המעבר החשמלי מהפרוזדורים (העל־חדרים) לחדרים. ב-AVNRT קיימים בצומת שני “מסלולים” חשמליים במקום אחד — מה שמאפשר לאות החשמלי להסתובב בלולאה פנימית.
מה מרגישים? התחלה פתאומית של דופק מהיר מאוד, לעיתים 160-200 פעימות בדקה, לפעמים מלווה בתחושת “קפיצה” בחזה אך על פי רוב הדופק סדיר. ההתקף יכול להפסיק באותה פתאומיות.
אצל מי זה נפוץ? ההפרעה נפוצה יותר בנשים בכל גיל.
למה חשוב לאבחן? לעיתים תמרוני נשימה/לחץ (כמו תמרון ואגאלי) יכולים לעצור את ההתקף; במקרים חוזרים יש טיפול תרופתי או צריבה (אבלציה) שמבטלת את המסלול העודף. דיקור סיני יעיל במיוחד לטיפול ב SVT מסוג זה ויכול תוך זמן קצר להפחית את עומס ההתקפים ואת משכם. בטיפול בילדים ובני נוער ניתן לראות תוצאות תוך מספר שבועות בודדים.
טכיקרדיה פרוזדורית (Atrial Tachycardia)
בהפרעה זו, במקום שהקוצב הטבעי יכתיב את קצב הלב, נוצר “מוקד עודף” באחד הפרוזדורים שמתחיל לשלוח פולסים מהר מדי.
מה מרגישים? דופק מהיר יחסית, לפעמים תנודתי, עם עייפות, קוצר נשימה קל או סחרחורת. לעיתים ההתקפים קצרים וחולפים, ולעיתים ממושכים יותר.
מה מאפיין? טריגרים של AT קשורים לפעמים ללחץ, לקפאין, לחוסר שעות שינה או לבעיות בבלוטת התריס.
איך מטפלים? איזון גורמי רקע, תרופות להאטת הקצב או לצמצום הופעת ההתקפים; אם המוקד עיקש — אפשרות לאבלציה מדויקת של המוקד. גירוי חשמלי לא פולשני (נורומודולציה) כפי שמבוצע במרפאתנו נמצע במחקרים כיעיל לטיפול בבעיה.
רפרוף פרוזדורים (Atrial Flutter)
במקום פעילות אחידה בפרוזדורים, נוצר “מעגל” חשמלי מהיר שמקיף אותם שוב ושוב — כמו רכבת שננעלת במסלול.
מה מרגישים? דופק מהיר מאוד ומדי פעם לא יציב, לעיתים עם תחושת לחץ בחזה ועייפות מהירה במאמץ.
מדוע חשוב להבדיל? לרפרוף יש דפוס חשמלי אופייני באק״ג ולעיתים תגובה טובה במיוחד לצריבה באזור מסוים בעלייה הימנית. הצריבה מנתקת את המעגל ומחזירה את הדופק הסדיר.
פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation – AF)
בפרפור פרוזדורים מספר מוקדים מחוץ לקוצבי הלב הטבעיים שמייצרים אותות חשמליים מרובים בו זמנית. התוצאה היא “בלגן” חשמלי בפרוזדורים: במקום אות אחד מסודר. התוצאה היא דופק לרוב מהיר ולא סדיר.
מה מרגישים? דופק מהיר, דפיקות לב לא סדירות (“דילוגים”), קוצר נשימה במאמץ, עייפות, סחרחורות, ולעיתים לחץ או אי־נוחות בחזה.
למה זה חשוב? מעבר לאי־נוחות, לפרפור יש משמעות בריאותית: במצבים מסוימים הוא מעלה סיכון להיווצרות קרישי דם שעלולים להתנתק מהלב ונוע בזרם הדם אל המוח ולגרום לשבץ מוחי. פרפור פרוזדורים מצריך בירור האם יש צורך בטיפול מונע (נוגדי קרישה), לצד איזון הקצב או ההולכה.
מה משותף לכל הסוגים של טכיקרדיה על חדרית?
המנגנון שונה (מוקד עודף, לולאה חשמלית או פעילות לא מסודרת), אבל התוצאה דומה: דופק מהיר מדי שגורם לדפיקות לב לא יעילות, חולשה, סחרחורת ולעיתים קוצר נשימה. האבחנה המדויקת בין סוגי ההפעות חשובה, מפני שהיא קובעת את הטיפול היעיל ביותר. החל מתמרונים פשוטים ותרופות, דרך איזון גורמי סיכון, ועד אבלציה ממוקדת שמטפלת במקור החשמלי של ההפרעה.
מהם גורמי הסיכון לטכיקרדיה על חדרית?
מספר גורמים עלולים להעלות את הסיכון להתפתחות SVT או לעורר התקפים חוזרים:
- מתח נפשי מתמשך או מצבי חרדה.
- עייפות כרונית וחוסר שינה.
- צריכת יתר של קפאין, אלכוהול או עישון.
- שימוש בתרופות ממריצות או סמים.
- חוסר איזון הורמונלי ובעיות בבלוטת התריס.
- לחץ דם גבוה או מחלות לב קיימות.
- נטייה תורשתית להפרעות קצב לב.
קיימים טריגרים רבים נוספים שיכולים לגרום להופעת התקפי טכיקרדיה אצל אלה שאובחנו או סובלים מהמחלה: ארוחות כבדות בערב, שכיבה על צד שמאל, טרום וסת, ריפלוקס וצרבות, מזון או שתיה קרים במיוחד, תרופות מסוימות, מזון מאוד מתוק, חרדה וטראומה, שפעת עם חום, קורונה וחיסוני קורונה, התייבשות, אנמיה, חוסרים בברזל, B12, חומצה פולית או ויטמין D.
גם מצבי סטרס זמניים, עומס רגשי או פעילות גופנית מאומצת ובמיוחד אימוני אינטרוולים (ספורט עצים שגורם לעליה וירידה מהירה ותכופה בדופק) עלולים לעורר התקפים בקרב אנשים רגישים.
מהם התסמינים השכיחים ביותר של טכיקרדיה על חדרית?
בעת התקף של טכיקרדיה על חדרית ייתכנו אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- דפיקות לב חזקות או מהירות במיוחד.
- סחרחורת, תחושת ערפול או “ריחוף”.
- קוצר נשימה או תחושת לחץ בחזה.
- חולשה כללית, הזעה או גל חום פתאומי.
- לעיתים – עילפון או תחושת חרדה פתאומית.
עוצמת התסמינים משתנה בין מטופלים, ולעיתים מופיעה בעיקר בעת מתח, מאמץ גופני או לאחר שתיית קפאין.
כיצד ניתן לאבחן טכיקרדיה על חדרית ומהן הבדיקות הנפוצות?
האבחון של טכיקרדיה על־חדרית (SVT) מתחיל בתשאול רפואי יסודי, שבו הרופא מברר את אופי ההתקפים – מתי הם מתחילים, כמה זמן הם נמשכים, מה גורם להם להופיע או לחלוף, ואילו תסמינים נלווים קיימים (כגון סחרחורת, חולשה או קוצר נשימה). לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית והאזנה ללב, לצד סקירת ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית, לרבות מחלות לב, בעיות בבלוטת התריס או נטייה להפרעות קצב.
הבדיקה המרכזית היא אק"ג (ECG), המודדת את הפעילות החשמלית של הלב בזמן אמת ומאפשרת לזהות דפוסי קצב חריגים. במקרים שבהם ההתקפים מופיעים לסירוגין, נעשה שימוש בניטור הולטר – מכשיר לביש שרושם את קצב הלב במשך 24–72 שעות, ולעיתים אף בשבועות ארוכים יותר בעזרת ניטור לב דיגיטלי מתקדם. בנוסף, מבוצע אקו לב (אולטרסאונד של הלב) כדי להעריך את מבנה ותפקוד הלב, ובדיקות דם לבירור חוסר איזון הורמונלי, רמות אלקטרוליטים ותפקוד בלוטת התריס.
במקרים שבהם קשה לאתר את מקור ההפרעה, ניתן לבצע בדיקה אלקטרופיזיולוגית (EPS) – בדיקה פולשנית המתבצעת במעבדה ייעודית וממפה את המעגלים החשמליים של הלב בדיוק רב. שילוב של אבחון קונבנציונלי עם הערכה הוליסטית של מצבי מתח, תזונה והרגלי חיים מאפשר להבין את הגורמים להתקפים ולבנות תוכנית טיפול מדויקת ויעילה עבור כל מטופל.
מהן דרכי הטיפול בטכיקרדיה על חדרית?
הטיפול בטכיקרדיה על־חדרית מותאם באופן אישי לכל מטופל בהתאם לחומרת ההתקפים, תדירותם ומצבו הבריאותי הכללי.
ברפואה הקונבנציונלית, המטרה היא להאט את קצב הלב, למנוע התקפים חוזרים ולשפר את איכות החיים. הטיפול כולל לעיתים תרופות לוויסות קצב הלב (כגון חוסמי בטא או תרופות אנטי־אריתמיות), וכן תמרונים פיזיים שניתן לבצע בזמן התקף (כמו עצירת נשימה קצרה או עיסוי עדין של העורק בצוואר) המסייעים להאטת הדופק באמצעות גירוי מערכת העצבים הוואגאלית. במקרים שבהם ההתקפים תכופים או עמידים לטיפול תרופתי, ניתן לבצע טיפול בצריבה (אבלציה). זהו הליך זעיר־פולשני שבו מאתרים את המסלול החשמלי הבעייתי בלב ומנטרלים אותו, לרוב בהצלחה גבוהה מאוד וללא צורך בתרופות בהמשך.
ברפואה הטבעית, הדגש הוא על חיזוק מערכות הגוף והפחתת הגורמים המעוררים את ההפרעה. שילוב של דיקור סיני, צמחי מרפא, תוספי תזונה מותאמים אישית ותזונה מאוזנת תורם לשיקום תפקוד הלב, להפחתת סטרס ולאיזון מערכת העצבים האוטונומית – גורם מרכזי בהתפרצות ההתקפים.
הגישה ההוליטית המשולבת כוללת התייחסות טיפולית לגורמי הרקע כמו גם לטריגרים הספציפיים שגורמים להתקפי טכיקרדיה. אלה משתנים מאדם לאדם והטיפול האישי האינדיבידואלי שמציעה הרפואה ההוליסטית במרפאתנו מותאם באופן אישי לכל מטופל. בנוסף, שיטות חדישות הכוללות טכנולוגיות אינטגרטיביות מתקדמות לגירוי עצבי לא פולשני – נוירומודולציה- יעילות במיוחד לטיפול בבעיה.
השילוב בין שתי הגישות – הקונבנציונלית והטבעית – מייצג את עקרונות הרפואה האינטגרטיבית, ומעניק למטופל טיפול מקיף ומאוזן: כזה המטפל גם בסימפטומים וגם בשורש הבעיה, ומסייע לשמור על יציבות הלב ובריאות כללית לאורך זמן.
רפואת לב אינטגרטיבית – קליניקת עמוס זיו
בקליניקה לרפואת לב אינטגרטיבית בניהולו של עמוס זיו נבנית לכל מטופל תוכנית טיפול אישית המשלבת אבחון רפואי מתקדם עם גישות טבעיות ותומכות. במרפאה אנו אף משתמשים בגישה טכנולוגית אינטגרטיבית פרי פיתוחו של עמוס זיו שעל בסיסה הוקמה חברת הזנק המצליחה CardiaCare הנמצאת בשלבי מחקר מתקדמים לקראת אישורי FDA – מנהל התרופות האמריקאי לצמיד הנורומודולציה הלביש שפיתחה. השילוב בין רפואה מודרנית לרפואה משלימה מאפשר לא רק לטפל בתסמינים, אלא גם להבין את הגורמים העמוקים להפרעת הקצב ולחזק את מערכת הלב וכלי הדם באופן כולל.
אם אתם חווים דופק מהיר או פלפיטציות חוזרות – אל תמתינו. הזמינו ייעוץ ראשוני אישי עם עמוס זיו לקבלת תוכנית טיפול מקיפה ובליווי מקצועי.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא טכיקרדיה על חדרית (FAQ)
מה ההבדל בין טכיקרדיה על חדרית לפרפור פרוזדורים?
טכיקרדיה על חדרית נובעת ממוקד חשמלי אחד או ממעגל חשמלי סגור באזור העל־חדרי, בעוד שפרפור פרוזדורים מאופיין בפעילות חשמלית לא סדירה ומהירה מאוד במספר מוקדים בפרוזדורים, היוצרת דופק בלתי סדיר.
האם טכיקרדיה על חדרית מסוכנת?
ברוב המקרים היא איננה מסכנת חיים, אך עלולה לגרום לתחושת חולשה, סחרחורת או עילפון. במקרים נדירים היא עשויה להעיד על בעיה לבבית הדורשת טיפול מיידי.
כיצד ניתן להפחית את תדירות ההתקפים באופן טבעי?
שמירה על תזונה מאוזנת, הפחתת קפאין ואלכוהול, תרגול נשימות והרפיה, פעילות גופנית מתונה ושינה מספקת מסייעים בהפחתת התקפים.
מתי יש לפנות לרופא במקרה של דופק מהיר?
כאשר ההתקפים חוזרים בתדירות גבוהה, מלווים בקוצר נשימה, כאב בחזה או עילפון – יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון לבדיקת מקור ההפרעה.
