אנשים הסובלים מתופעה של פעימות לב מוקדמות יכולים לשקול טיפול בדיקור סיני. עמוס זיו הוא מטפל בדיקור ויושב ראש הארגון לשיתופי פעולה אקדמיים ולפיתוח ומחקר עם סין.
פרופ' קרסו : איך הרפואה הסינית רואה דפיקות לב? איך היא מגדירה דפיקות לב בתפיסה של הרפואה הסינית?
זיו: קודם כל, חשוב לציין שדפיקות לב ופעימות לב מוקדמות זה משהו שבעצם מתועד כטיפול או כמחלה שניתנת לטיפול בהיסטוריה של הרפואה הסינית מזה דורות, כולל הסברים על צורה כזו או צורה או אחרת, מופע כזה או מופע אחר.
הרפואה הסינית בהחלט התמודדה לאורך השנים עם הנושא הזה של דפיקות לב ופעימות מוקדמות. התחושה שאנשים בעצם חשים בפעימות לב מוקדמות היא גישה מאוד לא נעימה. אפילו מפחידה. חשוב לציין שהפרעת הקצב הזו כשלעצמה אינה מסכנת חיים, אבל במצבים מסוימים היא יכולה להוביל להפרעות קצר אחרות כמו פרפור פרוזדורים וכן הלאה.
התחושה שהרבה אנשים מתארים, ואת זה אנחנו רואים במרפאה בצורה מאוד מאוד תכופה, זו תחושה של כאילו הפסקה פעימה, כאלו הלב מפסיק לפעול, כאילו שהוא קופא בתוך בית החזה.
חשוב להבין שבעצם מה שקורה ונקרא "פעימה מוקדמת" זה שיש פעימת לב אחת שמגיעה מוקדם מן הרגיל ואחריה הלב כאילו נח קצת או עושה איזושהיא פאוזה או איזושהיא עצירה, וזה מה שאנשים מרגישים וקוראים לו החסרת פעימה.
לפעמים התחושה יכולה להיות של פעימות מהירות או איזושהיא דפיקת לב אחת חזקה ומהירה. לפעמיים זו יכולה להיות מעין תחושה כזו של סחרחורת או אי נוחות בחזה.
הדיקור הסיני בעצם מאז ומתמיד או בכלל בהסתכלותו על האדם הוא מאוד אינדיבידואלי. זאת אומרת, המדקר הסיני יבוא ויסתכל על האדם, יעשה תשאול מאוד מקיף, ישאל על כלל מערכות הגוף, לא רק על מערכת הלב, וינסה לראות אילו עוד הקשרים יכולים להיות לבעיה הזו, לפעימה המוקדמת.
הטיפול הוא טיפול אישי, אבל בסופו של דבר מה שהרפואה הסינית אומרת על הלב זה שיש לו שני היבטים וזה אולי הדבר הכי מעניין: יש לו היבט פיזי שזו אותה משאבה או פומפה שמזרימה דם בגוף, אבל גם משכן הנפש. הרפואה הסינית בעצם מסתכלת על הלב כחיבור רגשי מאוד מאוד גדול.
פרופ' קרסו: אגב – יש שפות כמו ערבית שגם בהן יש שני מושגים :"קלב", הלב, הפומפה ו-"פואד" שזו הנשמה, הלב הרגשי יותר.
זיו (ממשיך): האמת היא שאם מסתכלים על תרבויות, לאורך כל קשת התרבויות אתה תראה שיש מונחים שקשורים ללב : קשה לב או לבו נחמץ – כאב לב (קרסו). גם לבו נשבר – זה קיים באנגלית וכמעט בכל שפה, זה נורא מעניין. הקישור הזה של לב לרגש בהחלט קיים.
פרופ' קרסו: אגב, אנחנו גם יודעים היום מבחינה מדעית שישנן תסמונות שבהן אפשר למות מצער, אפשר גם למות משמחה, אפשר למות מאושר, בגלל בעיות בלב.
זיו (ממשיך) – נכון, לכן הטיפול מלווה את שני האלמנטים ומכסה אותם. הטיפול יעבוד גם על האלמנטים הרגשיים שקשורים בהפרעת הקצב או בפעימות המוקדמות וגם על האלמנטים הפיזיים. מעניין שגם פה יש לנו היום מדדים שניתן למדוד אותם במחקרים: מאק"ג במרפאה וגם דרך בדיקות נוספות שמראים בעצם שהדיקור עובד גם על הרובד הזה וגם על הרובד הפיזי.
קרסו: אז איך באמת נעשה האבחון? חוץ מהתשאול המקיף וחוץ מאשר האק"ג, איך אתה יכול להיעזר בו?
זיו: אני עובד בגישה של טיפול, אני קורא לזה אינטגרטיבית. כלומר, העבודה נעשית בשיתוף פעולה עם הקרדיולוג המטפל ובדרך כלל, כמעט תמיד, המטופלים כבר מגיעים עם האבחון אחרי שהם עשו בדיקה שנקראת הולטר: הם היו מחוברים 24 שעות לאק"ג שעקב אחריהם, ספר ומנה כמה פעימות מוקדמות יש להם.
זה רפרנס מצוין מפני שהוא מאפשר לנו בסוף סדרת הטיפולים לראות באמת עד כמה היה שיפור, וזה מאוד מאוד משמעותי.זה מאוד מדיד. ניתן לספור כמה פעימות מוקדמות יש ביממה, וזה בהיבט המערבי.
בהיבט הסיני התשאול בעצמם ינסה לאפיין איזה סוג של הפרעה יש. כלומר, יש אנשים שזה מופיע להם יותר בשעות הערב, יש אנשים שזה מופיע להם יותר אחרי אוכל. יש אנשים שזה מופיע להם במתח או אחרי ריצה… האינדיבידואליות הזו בעצם מביאה לאיזשהו סינדרום כמו שאנחנו קוראים לו, או דפוס חוסר האיזון.
פרופ' קרסו: איך מתבצע הטיפול? על ידי דיקור?
זיו: כן, הטיפול מתבצע באמצעות מחטי הדיקור שמוחדרות בדרך כלל בידיים, ברגליים ולעיתים באזור בית החזה. ושוב, בגישה שבה אני עובד אנחנו מבצעים מיד אחרי האבחון הסיני אק"ג במרפאה. זאת אומרת, אצלי במרפאה יושב מכשיר אק"ג. אנחנו מחברים את החולה לאק"ג.
יש היום מכשירי אק"ג מאוד פשוטים בלי הרבה חוטים שניתן להחזיק אותם בידיים, אני מניח שאנשים מכירים. מבצעים אק"ג וניתן לראות קודם כל באמת כמה פעימות מוקדמות כאלו יש. אז מחדירים את המחטים. התהליך של החדרת המחטים הוא לא כואב, הוא מאוד עדין, הוא אורך בערך 2-3 דקות
אז המטופל שוכב במשך 25 דקות ופחות או יותר נח. בדרך כלל מדווח על רגיעה מאוד מאוד עמוקה ולאחר מכן אנחנו מבצעים שוב את האק"ג ורואים אם יש ירידה במספר הפעימות המוקדמות. מעניין לציין שלדיקור יש שני סוגי השפעות או שני אפקטים: יש אפקט מידי שאותו ניתן לראות באמת באק"ג לפני ואחרי, אבל יש גם אפקט מצטבר, וזה מאוד מעניין.
מטופל יכול להגיע ויהיו לו, נאמר, 20 פעימות מוקדמות בדקה לפני הטיפול. בסוף הטיפול יהיו לו 10, כלומר, ירידה של חצי. לאחר מכן עבר שבוע והוא חוזר ויש לו 15 באק"ג שלפני הטיפול. כלומר, אנחנו רואים שהדיקור שיפר מאוד באפקט המיידי לחצי, אבל אחר כך לאט לאט זה התחיל לחזור. ככל שאנחנו מתקדמים עם הטיפולים, אנחנו רואים שבהתחלה הוא חוזר (לדוגמה) עם 15, אחר כך עם 10, אחר כך עם 7, עד שבסופו של דבר הם ממש יכולים להיעלם לחלוטין.
קרסו: וזה ללא שימוש בתרופות?
זיו: במקרה הזה לחלוטין ללא שימוש בתרופות. הדיקור מאוד יעיל לפעימות מוקדמות בצורה מאוד מפתיעה.
קרסו: עכשיו, זו סדרה של טיפולים? כמה טיפולים ישנם בסדרה?
זיו: בדרך כלל אנחנו עושים סדרה של בין עשרה לשניים עשר טיפולים.
קרסו: באיזו תדירות?
זיו: לרוב פעם בשבוע. במצבים יותר חמורים פעמיים בשבוע, אבל רוב המטופלים שמגיעים אליי עושים סדרה של עשרה טיפולים במשך עשרה שבועות. חשוב להבין שבהיבט המערבי יש פה איזשהו דבר שאנחנו קוראים לו טריינינג – אימון של התקשורת בין מערכת העצבים באמצעות דיקור. הדיקור הרי מפעיל את התקשורת בין מערכת העצבים לבין המוח לבין הלב. לכן זה לוקח זמן.
קרסו: אנחנו יודעים באיזה מסלול זה עובר מהבחינה הזו?
זיו: אנחנו יודעים לכמת ולעשות כל מיני קורלציות. יש מספר נקודות דיקור שידוע שהן יושבות על עצב מאוד ספציפי שהוא ענף של עצב אחר, למשל, עצב הווגאלי, אבל הדיקור הוא הרבה יותר הוליסטי, הרבה יותר כללי. זו לא רק איזו נקודה אחת או שתיים. סדרת הטיפולים בעצם מייצרת איזשהו אפקט של אימון והרגעה שנקרא לזה שיפור התקשורת בין מערכת העצבים לבין הלב.
היבט נוסף שאנחנו עושים ברמה האינדיבידואלית זה להבין מהם אותם טריגרים: מה גורם לאדם אחד להפרעת קצב או לפעימה מוקדמת ולא גורם לאדם אחר. לדוגמה, אם אצלך הפרעת הקצב מופיעה בסוף היום כשאתה מאוד עייף, אז ברור לנו שאנחנו צריכים לעבוד על דברים כמו לשפר את רמות האנרגיה, לבדוק מה קורה עם השינה, לשפר את איכות השינה כדי שרמות האנרגיה יהיו יותר גבוהות.
למשל, אם אצלי פעימה מוקדמת נגרמת כתוצאה מזה שאני אוכל ארוחה כבדה ויש לי לחץ בבטן, אז עושים שני דברים: אל"ף – מדברים על הנושא של תזונה נכונה, ובי"ת – עושים דיקור שתומך או עוזר למערכת העיכול, שתהיה פחות נפוחה, שתהיה פחות נפיחות בטנית, פחות גזים. בעצם אנחנו עושים אלימינציה של טריגרים, מורידים כמה שיותר מגורמי הסיכון.
קרסו: יש סיכוי בטיפול בדיקור?
זיו: בכל פעולה שאתה יכול לעזור, אתה יכול בעצם גם לגרום נזק, אבל באופן עקרוני דיקור זאת פעולה מאוד מאוד בטוחה בלי תופעות לוואי. יש גם מחקרים על זה.
