תמלול ראיון של עמוס זיו בתוכניתו של פרופ' קרסו
כאשר יש הפרעות בקצב הלב, בחלק מן המקרים הטיפול המקובל הוא תרופתי, אבל ישנה גם אופציה של טיפול אלטרנטיבי משולב. עמוס זיו, מטפל ברפואה אינטגרטיבית יציע לנו אפשרויות נוספות לטיפול ברפואה סינית.
פרופ' קרסו: מהי רפואה משולבת, מהי רפואה אינטגרטיבית?
עמוס זיו: זהו זרם משולב שנהנה משני העולמות, מתבסס על יכולות האבחון והדיאגנוסטיקה המאוד מתקדמות של העולם המערבי והטיפול שלו. במקומות בהם יש צורך ויש אפשרות לתמוך בטיפול הקונבנציונלי, יש טיפולים משלימים מעולם הרפואה המשלימה, עולם הרפואה האינטגרטיבית כפי שהיא נקראת היום.
פרופ' קרסו: אז האינטגרציה זה שילוב של רפואה קונבנציונלית ורפאה משלימה ביחד?
עמוס זיו: נכון, אנחנו רואים שהשילוב הזה נותן תוצאות הרבה יותר טובות מאשר הדרך הזו לבדה או הדרך הזו לבדה.
פרופ' קרסו: איך אנחנו מטפלים בקרדיולוגיה, בהפרעות בקצב הלב שזה דבר שאנחנו חוששים ולוקחים תרופות ולפעמיים משתילים קוצבי לב… ברפואה סינית?
עמוס זיו: חשוב לציין קודם כל שהטיפול המשלים ברפואה סינית לא בא לטפל במצבים האקוטיים או מצבי החרום או מצבים שמסכנים חיים. הוא בא לתמוך במצבים הכרוניים שיש בהם פגיעה באיכות החיים כתוצאה מבעיה קרדינאלית, אבל לא בפאזה המסכנת חיים. אחד הדברים המעניינים הוא שהסינים כבר לפני אלפיים חמש מאות שנה למדו על הפרעות קצב וסיווגו אותם לפי סוגים שונים.
פרופ' קרסו: מה הם באמת אמרו על הפרעות קצב?
עמוס זיו: ההפרעות קצב חולקו לשני סוגים: ג'ינג ג'י (אנרגיית החיים) – הפרעת קצב שבאה ממקום של מתח, של חרדה, של מצב רוח, לעומת הפרעת קצב אחרת שנקראת ג'נג ג'ונג, שהיא הפרעת קצב אורגנית חומרית במבנה הלב. זה מאוד מעניין כי גם ברפואה היום יש חלוקה לפי סוג ההפרעה.
פרופ' קרסו: גם היום יש הרבה אנשים שיש להם התקפי חרדה והם בטוחים שהלב עומד להתפוצץ או אנשים כשיש להם התקפי חרדה יש להם פעימות מוקדמות לעומת אנשים שיש להם מחסומים במעבר…
עמוס זיו: נכון, ובעצם אחת מן ההפרעות הנפוצות ביותר היא תופעה שנקראת פרפור פרוזדורים. החלק העליון של הלב (הלב מתחלק לחדרים ועליות), שם נמצא הקוצב הטבעי של הלב נפגע ומאיזשהו סיבה, אזורים אחרים לא קשורים, מתעוררים ו-"יורים" פעימה, כך שהחלק העליון של הלב מתחיל לפרפר. זו הפרעת קצב די שכיחה. היא כשלעצמה לא מסכנת חיים באותו רגע, אבל הסיבוכים שלה יכולים לסכן חיים: היווצרות של כרישי דם.
פרופ' קרסו: בתוך העליות יש לנו מערבולות, ואותן מערבולות יכולות ליצור כרישים שיכולים להיזרק, להגיע למוח ולגרום לאירועים מוחיים…
עמוס זיו: נכון, הפחד הוא באמת הסיבוך של אותה הפרעת קצב, לא של הפרעת הקצב עצמה של כשל הלב, כאשר הטיפול בדרך כלל יהיה טיפול אנטי-קואגולנטי נוגד קרישה או טיפולים מדללי דם כדי למנוע היווצרות של כרישים.
פרופ' קרסו: כלומר, מי שיש לו הפרעה בקצב הלב, עד לא מזמן קיבל קומודין, שזו התרופה הקלאסית עם תופעות לוואי. חלק מן המחיר הוא שהחולים עלולים לדמם, אבל הסיכון בדימום הוא הרבה יותר קטן מאשר הסיכון של אירוע מוחי. מצד שני זה לא נוח כי אסור לך לאכול ירקות ירוקים ואתה צריך לעשות בדיקות דם בשביל לראות שהרמה לא נמוכה מדי או לא גבוהה מדי.
עמוס זיו: נכון, הטיפול גם לא מטפל בהפרעת הקצב עצמה. הפגיעה באיכות החיים של האדם, לדוגמה התסמינים שקשורים לפרפור פרוזדורים כמו קוצר נשימה, עייפות, סחרחורת והלמות לב – אלו דברים שמאוד פוגעים באורחי החיים של האדם. הטיפול האנטי-קואגולנטי לא מטפל בזה. יש לנו תרופות אנטי-אריטמיות שמטפלות לטפל בהסדרת הקצב או בהאטה שלו. הן עובדות, אבל חלקן עם תופעות לוואי.
פרופ' קרסו: כשאתה אומר לנו, אתה מתכוון לרפואה הסינית או הרפואה הקונבנציונלית?
עמוס זיו: אני מתכוון לקונבנציונלית, לתרופות האנטי-קואגולנטיות, בה מנסים להוריד או להסדיר את הדופק. יש לא רק תופעות לוואי מאוד חמורות, אלא שהן מפסיקות לעבוד, ואז צריך להעלות את המינון וכך הלאה…
פרופ' קרסו: בוא נתרכז ברפואה הסינית.
עמוס זיו: הרפואה הסינית משתמשת בעיקר בשניים מתוך שלושת הכלים המרכזיים שלה.
הקונגפונגטורה, דיקור סיני יודע לעשות כמה דברים גם ברמת המנגנונים שאנחנו יודעים איך הם פועלים בגוף כמו הפחתת קצב לב, הסדרת קצב לב, דיכוי המערכות האקסיטטוריות שמגרות את מערכת העצבים המרכזית מן הלב וגורמות להפרעות הקצב (המערכת האוטונומית). הדיקור יודע בעצם להרגיע את הדברים האלו. לכן הוא יכול הרבה פעמיים למנוע תופעות כמו פרפור פרוזדורים התקפי שבאה בהתקפים, תופעה נפוצה יחסית.
פרופ' קרסו: בעצם אפשר לגרום לכך שהמרווח (אינטרבל) בין התקף להתקף יהיה ארוך יותר.
עמוס זיו: זו השאיפה הראשונית. בשלב הבא אנחנו מנסים להוריד את עוצמת ההתקף ואפילו להגיע למצבים שבהם אין התקף. אחד הדברים המעניינים שיעניין גם את הצופים הוא למה אנחנו קוראים טריגר, אותו הדק שגורם להתקף. כלומר, מעבר לטיפול באותה הפרעת קצב שעצמה, לעשות אלימינציה, נטרול או לזהות את הטריגרים להתקף.
פרופ' קרסו: בוא ננסה למקד יותר…
עמוס זיו: אוקי, קודם כל, אנחנו מנסים לראות אצל כל אדם מהו דפוס החיים שלו. למשל, אם הוא אוכל ארוחה כבדה בלילה, זה טריגר. טיפלתי בהרבה אנשים שפנו אלי בגלל זה ואמרו "שטראח" מתחיל להם התקף פרפור. גם יין אדום בלילה יכול לגרום לזה, אפילו אוכל חריף או שום. ספורט אינטרוולי שגורם לשינויי קצב גבוהים גם יכול להיות גורם לזה.
לכן, קודם כל אנחנו עושים את הזיהוי הזה. הדבר השני הוא כאמור הטיפול בדיקור. אני חושב שזה טיפול שיכול להחזיק את האפקט של "היפוך קצב", מכת חשמל. זהו טיפול שלמעשה מיועד לאנשים שלא הצליחו לטפל בהם באמצעות תרופות, ואז הקצב מואט. הבעיה היא שאצל 70% מהאנשים הקצב הלא תקין חוזר אחרי שנה.
בשלב הבא נותנים להם תרופה בשם פרוקור (אמיודארון) . בשקף (זמן 7:30 בסרטון) רואים שאחרי טיפול באמיודארון או שמונה טיפולים בדיקור סיני, החזרה יורדת ל-30%. האפקט של התרופה והדיקור היה דומה. מדובר במחקר השוואתי שהשווה את הטיפול הזה למצב ללא טיפול או פלסבו.
פרופ' קרסו: כלומר, יש לנו הוכחות מדעיות שהדיקור עוזר יפה מאוד. יש איזה טיפול תזונתי שאתם מציעים לאנשים להימנע ממנו על פי הרפואה הסינית?
עמוס זיו: בדרך כלל הטיפול התרופתי מותאם לה שאנחנו מזהים אצל האדם עצמו. הדברים העיקריים הם הדברים שמניתי קודם.
פרופ' קרסו: תודה רבה לך, ולצופים בבית, סיימנו להיום.
